אימפטיגו (Impetigo) היא אחת ממחלות העור הנפוצות ביותר בקרב ילדים – אך גם מבוגרים אינם חסינים מפניה. למרות שזו תופעה מדבקת ומעוררת דאגה, חשוב לדעת שמדובר במחלה שטחית, קלה יחסית לטיפול וברוב המקרים גם חולפת במהירות. אם הבחנת בפצעונים מוזרים על העור של הילד שלך – ייתכן שמדובר באימפטיגו, והנה כל מה שחשוב לדעת.
מה זה בעצם אימפטיגו?
אימפטיגו היא זיהום חיידקי של העור, שמופיע לרוב בצורת שלפוחיות, פצעונים עם הפרשה צהבהבה או קרום דביק בצבע דבש. לרוב המחלה תוקפת את הפנים, האף, הפה והידיים – אך היא יכולה להופיע גם באזורים אחרים בגוף.
מדובר בזיהום מדבק מאוד, שמתפשט בקלות – במיוחד במסגרות שבהן יש מגע פיזי תכוף כמו גני ילדים, בתי ספר או קייטנות. החדשות הטובות? הטיפול פשוט יחסית, וכשמטפלים נכון – ההתאוששות מהירה.
איך נראים התסמינים של אימפטיגו?
הסימן המוכר ביותר של אימפטיגו הוא הופעת פצעים שטחיים, אדמדמים או שלפוחיות שמתפוצצות והופכות לקרום זהוב או חום־צהוב, שנראה לעיתים כמו דבש מיובש. אצל ילדים קטנים, הפצעים מופיעים לרוב מסביב לפה והאף.
תסמינים נוספים שיכולים להופיע:
- גרד או אי נוחות מקומית
- תחושת צריבה באזור הנגוע
- לעיתים נדירות – חום קל או נפיחות בבלוטות הלימפה הסמוכות
כיוון שמדובר בזיהום חיידקי, הפצעים אינם כואבים מאוד – אך גורמים לאי נוחות ומבוכה, במיוחד בקרב ילדים.
ממה נגרמת המחלה?
אימפטיגו נגרמת לרוב מחיידקים מהסוג סטפילוקוקוס אאורוס (Staphylococcus aureus) או סטרפטוקוקוס (Streptococcus). החיידקים חודרים לשכבות השטחיות של העור דרך סדקים, פצעים קטנים, עקיצות או גירויים שנגרמים מגירוד.
המחלה נפוצה בעיקר בקיץ – עונה שבה הילדים פעילים יותר, מזיעים, שוהים הרבה בחוץ ונמצאים בקרבה פיזית אחד לשני.
איך נדבקים?
אימפטיגו מדבקת מאוד, בעיקר באמצעות מגע ישיר עם הפצעים או ההפרשות. הדבקה יכולה לקרות גם דרך:
- מגבות או מצעים משותפים
- צעצועים
- מגע עם ידיים שלא נשטפו לאחר מגע בפצעים
- גירוד הפצעים והעברת החיידק לאזורים נוספים בגוף
זו גם הסיבה לכך שהורים רבים שואלים אם צריך להשאיר את הילד בבית – והתשובה היא כן, לפחות עד שהטיפול מתחיל להשפיע.
איך מטפלים?
החדשות הטובות הן שברוב המקרים אפשר לטפל בקלות יחסית:
- משחה אנטיביוטית מקומית – משחות כמו מופירוצין (Bactroban) הן קו הטיפול הראשון, ומצליחות לטפל ביעילות בפצעים שטחיים.
- אנטיביוטיקה דרך הפה – ניתנת במקרים חמורים יותר או כאשר האימפטיגו מתפשט.
- שמירה על היגיינה – רחיצת האזור במים פושרים וסבון עדין, הימנעות מגירוד וכיסוי הפצעים בגזה נקייה.
בתוך מספר ימים מהתחלת הטיפול – רוב הנגעים מתייבשים ונעלמים. חשוב להשלים את כל הטיפול גם אם נראה שהפצעים כבר החלימו.
מה אפשר לעשות כדי למנוע?
אמנם לא תמיד ניתן למנוע לחלוטין – אך יש כמה צעדים פשוטים שיכולים להפחית את הסיכון:
- ללמד את הילדים לשטוף ידיים באופן קבוע
- לחטא שריטות, עקיצות או פצעים קטנים
- לא לשתף מגבות, בגדים או כלי מיטה
- להימנע מגירוד (כמה שאפשר!)
- לשמור על ציפורניים קצרות ונקיות
המודעות של הורים וצוותים חינוכיים יכולה למנוע התפשטות מהירה במסגרות כמו גנים או בתי ספר.
אימפטיגו אצל מבוגרים – זה קורה?
בהחלט. למרות שהמחלה נפוצה יותר אצל ילדים, גם מבוגרים עלולים לחלות בה – במיוחד כאלה שנמצאים במגע קרוב עם ילדים, כמו הורים, גננות או אנשי צוות רפואי.
בקרב מבוגרים, אימפטיגו יכולה להופיע לעיתים גם בעקבות פציעות גילוח, מחלות עור קיימות, או מערכת חיסונית מוחלשת.
מיתוסים נפוצים שכדאי להכיר
- "זו מחלה של לכלוך" – לא נכון. אימפטיגו לא מעידה על היגיינה לקויה, אלא על רגישות של העור ומגע עם חיידק עקשן.
- "אסור להתרחץ בזמן המחלה" – להפך. רחצה עדינה ויומית עוזרת לשמור על האזור נקי ולהאיץ החלמה.
- "צריך ישר אנטיביוטיקה דרך הפה" – לא תמיד. ברוב המקרים טיפול מקומי מספיק בהחלט.
לסיכום
אימפטיגו אולי נשמעת מלחיצה – במיוחד כשמדובר בילדים קטנים – אבל היא מחלה קלה יחסית, חולפת במהירות וניתנת לטיפול פשוט. זיהוי מוקדם, טיפול נכון ומניעת הדבקה יכולים לצמצם משמעותית את אי הנוחות ולשמור על בריאות העור של ילדיכם (ושלכם).
זיהיתם תסמינים חשודים? אל תיכנסו ללחץ – פנו לרופא, התחילו טיפול מוקדם, ותוך זמן קצר תראו שיפור ניכר.